מי מאיתנו לא רודף כל הזמן אחרי האיזון המושלם בין העבודה לבית? זה מאבק סיזיפי וקשה להגיע להרגשה שאנחנו לא מזניחים אף אחד ושום דבר שחשוב לנו. וזה כמעט אף פעם לא מצליח. תמיד אנחנו מרגישים אשמה על מה ששכחנו או פספסנו.
לפעמים אני מקנאה באימהות שנשארות בבית עם הילדים. הן אמנם מעידות שזה בכלל לא קל לנהל משק בית, אפילו כשהילדים במוסדות החינוך, אבל האמת היא שאלה מאיתנו שכן עובדות יודעות שאנחנו פשוט צריכות לעשות גם וגם – כאילו אנחנו גם אמא עובדת וגם אמא שנשארת בבית באותו הזמן! וזה ממש קשה!
הרי העובדה שאני עובדת לא אומרת שמישהו אחר ישטוף את הכלים או יקפל את הכביסה, נכון? אפשר כמובן לשלם למישהו שיעשה את זה בשבילנו, אבל למי שזה לא מתאים צפויה הרבה מאוד עבודה בבית, וכל זה אחרי שנגמר יום עבודה קשה ומעייף.
אני חייבת להגיד שאין לי איזה פתרון קסם לדילמה הזאת, אבל מצאתי כאן כמה טיפים שאולי יעזרו קצת: https://www.forbes.com/sites/jacquelynsmith/2013/04/18/8-ways-to-achieve-better-work-life-balance/#68086052aba4
אשמח לשמוע טיפים נוספים מכם.